בחזרה לשוק רמלה

חודש אחרי הביקור בשוק נתניה, עשינו מפגש חברות גרגרניות במיוחד בשוק הצבעוני של רמלה. הופתעתי לגלות שכבר חלפו שלוש שנים מאז ביקורי הקודם שם. נפגשנו מאוד מוקדם, לפחות עבור חלקנו, תשע וחצי, והיינו צריכות להתניע עם מאפה של בוקר, אז לא בזבזנו זמן ופתחנו בבורקס טורקי אמיתי אצל בורקס רמלה בבא (ז’בוטינסקי 5). חלקנו ביננו שלושה בורקסים, תפוחי אדמה, גבינה ותרד עם גבינה. הבצק השמנמן של הבורקסים הוא זה שנותן להם את טעמם הטעים והמיוחד, ובכותבי שורות אלו אני לא מפסיקה להצטער שלא עשיתי מה שעשו חברותי, ולא לקחתי איתי ציידה הביתה.

ואם אנחנו כבר בגיזרה הטורקית, אין כמו לשטוף בורקס טורקי עם משקה איירן טורקי. אצל בבא, כמו בדוכנים נוספים בשוק, אפשר לשתות איירן או לימונדה, וללימונדה יש שיטת מזיגה מאוד יחודית לשוק רמלה.

עכשיו, כשאנחנו טיפה פחות רעבות, והרבה יותר רגועות, הסתובבנו קצת ונתנו לעיניים שלנו לחגוג את הצבעים, ולנחיריים שלנו להתמוגג על הניחוחות. והנה מקצת מכל הצבעים והמראות, כי לצערי עוד לא הומצא הפטנט להעביר בבלוג ניחוחות:

עמבה צהובה חרדלית

פיצוחים שעושים חשק להושיט את היד ולטעום

פטאיה פרי הדרקון הורדרד המקסים

סלטים בשלל צבעי הקשת

חמוצים

חצילים סגלגלים

כל סוגי העשבים, שאפשר ממש להתמסטל מהריח שלהם. שם קנתה חברה שלנו שלושה זרים ענקיים של מלוחייה כדי ליבש אצלה במרפסת, לא לפני ששכנעה את המוכר שלמרות המראה האשכנזי שלה היא חצי מסרית, ושהיא אכן יודעת מה עושים עם זה, ולא, היא לא רוצה לקנות מלוחייה שיובשה מראש.

דליים עם דברים מיובשים – פסטות, פלפלים ושאר סוגי תבלינים

ומדליים לדלועים

ועוד דלועים

ונכנסנו גם למאפיה באחד הכוכים בדרך

וכשכבר נהיינו שוב רעבות מכל מה שראינו, עצרנו לשבת בחומוס סלים (פסטר 49) ולקחנו שני סוגי חומוס – חומוס גרגרים ומסבחה. קיבלנו אותם עם בצל חי, מיץ לימון, חמוצים (מלפפון וזיתים) ופיתות. אני אולי לא פיינשמקרית בחומוס כמו אחרים, אבל לפחות מנקודת ראות עיני, זה אחד החומוסים הטעימים ביותר שיצא לי לטעום.

אחרי החומוס כבר לא יכולנו יותר לחשוב על אוכל, אבל אי אפשר לסיים ביקור בשוק ברמלה בלי לאכול סנדווי'ץ טוניסאי. זה לא חוקי ממש. אז נכנסנו לכוך של חיים בוקובזה ובניו (אסתר המלכה 2). נדחקנו 4 בנות סביב שולחן עם שני כיסאות, צילמנו ללא הרף, נדחפנו לכולם בין הרגליים, ולקחנו רק סנדוויץ אחד לכולנו. ולמרות כל זאת, חיים בוקובזה לא הפסיק להיות נחמד אפילו לרגע, הוא אפילו היה מבסוט עלינו, והוא סיפר לנו סיפורים, ובירר מאיפה כל אחת ואחת מאיתנו, ושלח אותי לסניף שפתח לבן שלו בתל אביב, והסביר לנו שהלימון הכבוש שלו בכלל לא כבוש, והראה לנו איך הם מבשלים אותו, ובקיצור, עשה לנו גוד טיים. והסנדוויץ', למקרה שאתם שואלים את עצמכם, היה מעולה.

הסתובבנו עוד קצת כדי להוריד את האוכל, אבל זו לא משימה פשוטה כלל וכלל. חזרנו לכמה המקומות שראינו בדרך לרכישות הביתה, ורק אני חזרתי בידיים ריקות, רק כדי לבכות על כך בכותבי שורות אלו, כי לכתוב על זה בלי שום אפשרות לחזור לטעמים זה דבר אכזרי ביותר, וכל זה בזמן ששלוש האחרות מחליפות ביניהן חוויות ומתכונים מהשלל שחזרו עימו. אין צדק בעולם.

על עוד סיורים קולינארים בשווקים:

בארץ:
ירושלים: העיר העתיקה (כאן, כאן, כאן, כאן), מחנה יהודה
תל אביב: שוק הכרמל (כאן, כאן, כאן), שוק לוינסקי (כאן, כאן), שוק התקווה, נווה שאנן, התחנה המרכזית הישנה (כאן, כאן) נצרת: שוק נצרת
עכו:השוק בעכו
חיפה: שוק תלפיות, ואדי ניסנאס (כאן, כאן)
רמלה: השוק ברמלה (כאן, כאן, כאן)
נתניה: שוק נתניה

בעולם:
לונדון: Leadenhall, Borough
אמסטרדם: Albert Cuypmarkt, Lindengracht, Noordermakt, Alkmaar
בודפשט: Lehel Market, Central Market
פירנצה: San Lorenzo Mercato
ברצלונה: Mercat de la Boqueria, Mercat de Santa Caterina, Mercat Sant Antoni, Col·Lectiu d’Artesans de l’Alimentació
ברלין: שווקי חג מולד, Markthalle Neun, Marheineke Markthalle, Winterfeldt Markt, Rogacki (שוק דגים), Street Food Thursday at Markthalle Neun
לוס אנג'לס: כאן

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של 'לא סוגרת ת'פה'?
לחצו על כפתור "הרשמה" בראש התפריט משמאל ותקבלו עדכון על פוסטים חדשים למייל,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת'פה,
כעת לחצו על כפתור Following ומתחת ל-Notifications לחצו על On למרות שכבר יש עליו V.